לקראת חג הסוכות וחג שמחת תורה הבאים עלינו לטובה, ובעקבות שאלות רבות שהופנו אלי בנושא, החלטתי לרכז עבורכם מידע רלוונטי בנושא זכויות עובדים בימי החג וחול המועד.
עבודה בערב החג
המידע שלהלן מתייחס הן לערב חג סוכות, אשר חל ביום רביעי, ה- 8.10.2014, והן לערב שמחת תורה, אשר חל ביום רביעי, ה – 15.10.2014.
ערב החג הינו יום עבודה מקוצר הנע בין 5 – 7 שעות עבודה, בהתאם לקבוע בהסכמי העסקה של העובדים, להסכמים הקיבוציים ולנוהג הקיים במקום העבודה. לכן, כל שעה מעבר לכך תחשב כ”שעות נוספות”.
מקובל שיום העבודה בערב החג מסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג.
אם וככל שבמקום העבודה שלך עבדו במשך תקופה משמעותית שעות מופחתות בערב החג – הדבר ייחשב כנוהג מחייב לגבי אותם עובדים שנהנו מההטבה, וכל שינוי בנוהג הנ”ל ייחשב להרעה בתנאי העבודה, אשר עשויה לאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר (דהיינו, לקבל את מלוא פיצויי הפיטורים), אלא אם כן העובד נתן למעביד את הסכמתו המפורשת ומראש לשינוי.
ערב חג סוכות וערב שמחת תורה נכללים ברשימת המועדים בחוק שלגביהם מותר לעובד לקבוע שהם יהיו יום חופשה שלו, זאת בתנאי שהעובד הודיע על כך למעסיק שלושים יום מראש.
חופשה בערב החג
חרף העובדה שיום העבודה בערב החג הינו יום מקוצר – אם תבחרו לקחת חופש ביום זה או אם המעסיק יחליט כי לא עובדים במקום העבודה בערב החג, הדבר ייחשב כניצול יום חופשה מלא מצבירת ימי החופשה שלכם ותהיו זכאים לקבל את השכר הרגיל בגין יום עבודה מלא עבור אותו היום.
יחד עם זאת, המעביד רשאי כמובן לתת הטבה לעובד, במסגרתה לא ינוכה לעובד יום חופשה מלא מצבירת ימי החופשה שלו, אלא פחות מכך או לא ינוכו ימי חופשה כלל.
במקומות עבודה רבים, הסגורים בערב החג, מקובל לנכות לעובדים רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.
עבודה במהלך החג
עובדים יהודיים יהיו זכאים לקבל בגין עבודתם במהלך החג תוספת של 50% לפחות על שכרם הרגיל בדומה לעבודה בשבת, אלא אם כן חל על העובד והמעביד הסכם קיבוצי או צו הרחבה או הסכם אישי, המעניקים לעובד גמול גבוה יותר מזה המתחייב על פי החוק.
עבודה במהלך חול המועד
אין בחוק כל התייחסות ביחס לאורכו של יום העבודה בימי חול המועד. על כן, ימי חול המועד נחשבים לימי עבודה רגילים בכל הנוגע לשעות העבודה המותרות בהם, אלא אם כן חל על העובד והמעביד חל הסכם קיבוצי הקובע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד – ובמקרה כאמור המעביד מחויב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם הקיבוצי.
במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד במהלך ימי חול המועד מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. אם וככל שקיים נוהג כאמור במקום עבודתך – נוהג זה מחייב את המעביד להמשיך ולפעול לפיו.
חופשה “כפויה” במהלך תקופת החגים
במקומות רבים בוחרים המעסיקים להוציא את העובדים לחופשה יזומה במהלך חול המועד סוכות. במקרה כזה המעביד חייב להודיע על כך לעובדים לפחות 14 ימים מראש ולהקפיד על כך שהעובד לא יכנס ליתרת ימי חופשה שלילית בניגוד לרצונו.
עובד אשר לא עומדים לזכותו די ימי חופשה לניצול – יוכל המעביד לבחור שלא להוציא את אותו עובד לחופשה יזומה או להוציאו לחופשה אך לא לנכות את ימי החופשה מימי החופשה שיצברו לזכות העובד בעתיד. ניתן כמובן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
חשוב לזכור, כי בהתאם לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, קביעת מועד החופשה היא בסמכות המעסיק, אך עליו להפעיל סמכות זו בתום לב תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו. בהתאם לכך רשאי המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים.
דמי חגים
קיימים תשעה ימי חג בשנה, ביניהם חג ראשון של סוכות ושמחת תורה, שעבורם זכאים עובדים לקבלת “דמי חגים” למרות שלא עובדים בהם.
אם מדובר בעובד שמקבל משכורת חודשית – העובד יקבל את שכרו הרגיל ללא הפחתה, על אף שלא עבד בימי החג.
אם מדובר בעובד שמקבל שכר יומי או שעתי – העובד יהיה זכאי לקבלת תשלום נפרד ונוסף עבור אותם תשעה ימי החג (ובענייננו – עבור יומיים), ובלבד שהעובד עבד במקום העבודה 3 חודשים לפחות והעובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום לאחריו, אלא בהסכמת המעביד.
בתי הדין לעבודה פסקו, כי אי שיבוץ עובד למשמרת על ידי המעביד יום לפני או יום אחרי החג לא ישמיט את זכותו של העובד לקבלת דמי חג והדבר ייחשב לעניין זה כהסכמת המעביד להיעדרות. יצוין, כי הזכאות לקבלת דמי חג תחול במידה והחג חל בשבת.
לשאלות והבהרות נוספות בנושא אני לרשותכם.
עו”ד מידן גריסרו
מידן גריסרו – משרד עורכי דין
דרך אבא הלל סילבר 12 – מגדל ששון חוגי, קומה 9
רמת גן 52506
טל’: 03-6708850; פקס’: 03-6708851